רשתות נוירונים כבר מעצבות כמעט כל סרטון שאתם צופים בו, אבל בשני הקצוות של קודק תקני, לא במקומו. כאן תמצאו היכן קידוד נוירוני נמצא בשימוש ב־2026, כמה הוא עולה בסיליקון ומי מרוויח ממנו, יחד עם הדוח המלא והמצגת.
תקציר
קידוד נוירוני כבר נמצא ב־2026 בשימוש רחב, אבל הוא פועל סביב הקודקים התקניים ולא מחליף אותם. רשתות מעצבות את התמונה לפני הקידוד, במצלמות של טלפונים ובצינור הקידוד של Netflix, ומתקנות אותה אחרי הפענוח, ב־Super Resolution של YouTube, ב־Meta ובמעבדי טלוויזיה; זרם הסיביות שביניהם הוא עדיין AV1, HEVC, AVC או VVC, שמפוענח בחומרה ייעודית. קודקים נוירוניים מקצה לקצה נמצאים בשימוש רק במעגלים סגורים, שבהם חברה אחת שולטת בשני הקצוות: MLVC של Microsoft בשיחות Teams, הטוקנייזרים שבתוך כל מודל קול ווידאו, טקסטורות נוירוניות במשחק אחד. ניגון המוני של זרמי סיביות נוירוניים ממתין ל־H.267, הצפוי בסוף 2029, ולמחזור סיליקון שיבוא אחריו. הסיבה נמצאת בשבב: תכנון המפענח הנוירוני היחיד שפורסם לווידאו צורך לפיקסל בערך פי 12 אנרגיה ממפענח HEVC שנמדד, וקודק מחקרי מהיר צריך כ־22 TOPS עבור 1080p30. הכסף הולך בעקבות התקנים והפלטפורמות; הסטארט־אפים המוכרים ביותר בתחום הקודקים הנוירוניים נרכשו.
למה בדקתי את הנושא
כל כמה חודשים מישהו אומר לי שקודקי AI עומדים להחליף את H.264, HEVC ו־AV1. רוב מה שאני קורא על כך מגיע ממאמרי מחקר, שם נמצאים שיאי הדחיסה, או מספקים. אף אחד מהם לא אומר הרבה על מה שבאמת נמצא במוצרים, אצל מי, ובאיזו עלות.
מאחוריי שנים רבות של מו״פ וניהול בתחום השבבים במודל fabless, כולל תכנון full-custom של נתיבי נתונים ב־ASIC ופרויקטים של שבבי מצלמה למולטימדיה, כמו מאיצים לקודקי וידאו, ולכן בחנתי את הנושא כפי שהייתי בוחן שבב: אנרגיה לפיקסל, תעבורת זיכרון, מה תקן מאפשר לקבע בסיליקון, ומי משלם. קראתי מסמכי תקינה ודוחות ישיבות של JVET, MPEG, JPEG, AOMedia וה־IETF, בלוגים הנדסיים של חברות, מאמרים על שבבים, טבלאות תעריפים של מאגרי פטנטים, טקסטים של פיקוח ייצוא ואת העיתונות. כל מספר להלן נכון ל־12 בנובמבר 2026, והסכומים בדולר ארה״ב. הדוח המלא, עם כל המקורות, נמצא בסוף.
התוצאות במבט מהיר
איור 1. היכן קידוד נוירוני נמצא בשימוש ב־2026. השורות מסודרות לפי מספר האנשים שכל תחום מגיע אליהם.
| שאלה | תשובה קצרה |
|---|---|
| היכן קידוד נוירוני נמצא בשימוש בהיקף רחב? | סביב הקודק: ISP במצלמות, הקטנת רזולוציה בצד המקודד, רזולוציית־על בניגון. מקצה לקצה רק במעגלים סגורים: שיחות, נכסי משחק, טוקנייזרים של בינה מלאכותית יוצרת |
| האם קודקים נוירוניים יחליפו את AV1, HEVC ו־VVC בניגון? | לא לפני H.267 (גרסה 1 בסוף 2029) ומחזור מכשירים שיבוא אחריו; שימוש רחב באמצע שנות ה־2030, לפי האומדן שלי |
| כמה זה עולה בסיליקון? | בערך פי 12 אנרגיה לפיקסל ממפענח HEVC בחומרה, ובנוסף תעבורת זיכרון ודרישה לפענוח זהה ברמת הסיבית |
| מי מרוויח? | הפלטפורמות שומרות את החיסכון; ספקי IP ומאגרי פטנטים מקבלים תשלום לפי תכנון ולפי מכשיר; הסטארט־אפים של קודקים נוירוניים נרכשו |
| היכן חברה יכולה לפעול? | עיבוד נוירוני לפני הקידוד ואחרי הפענוח, מוצרים במעגל סגור, סיליקון של קודק ו־NPU, ועבודת ההערכה והתקינה שביניהם |
שלוש דרכים פנימה
”קידוד נוירוני” מכסה שלושה דברים שונים, ורוב הוויכוחים עליו נובעים מערבוב ביניהם. רשת יכולה לפעול סביב קודק תקני, ולעבד פיקסלים לפני הקידוד או אחרי הפענוח בזמן שזרם הסיביות נשאר תקני. היא יכולה לשבת בתוך תקן, ככלי שכל מפענח חייב להריץ, ומשמעות הדבר שיש להגדיר אותה במדויק. או שהיא יכולה להחליף את הקודק מקצה לקצה, עם מקודד ומפענח נלמדים שפועלים רק כזוג.
איור 2. שלוש דרכים שבהן רשת נוירונים נכנסת לקודק. רוב מה שנמצא בשימוש ב־2026 הוא מהסוג הראשון.
הראשונה אינה צריכה רשות מאיש. השנייה צריכה תקן. השלישית צריכה שליטה בשני הקצוות. זה הסדר שבו הן מגיעות לאנשים.
ניגון וסטרימינג: נוירוני בשני הקצוות, תקני באמצע
השירותים הגדולים השלימו מעבר קודק אחד ומתחילים את הבא, ואף אחד מהם אינו כרוך במפענח נוירוני. Netflix דיווחה בדצמבר 2025 ש־AV1 נשא כ־30% מהצפייה בה; YouTube אומרת שיותר מ־90% מהקטלוג שלה, משוקלל לפי זמן צפייה, זמין ב־AV1. AV2 הושלם ב־28 במאי 2026 עם דחיסה טובה בכ־30% מזו של AV1, ובתוך שלושה שבועות Chips&Media, Allegro DVT ו־VeriSilicon כבר הכריזו על לקוחות למפענחי AV2. TV 3.0 של ברזיל החל בשידורי VVC מסחריים ביוני 2026.
החלק הנוירוני יושב בשני הקצוות. מאז 2022 Netflix משתמשת ברשת נוירונים קטנה במקום מסנן קונבנציונלי כדי להקטין את הרזולוציה של עותקי המאסטר שלה, דבר שאינו מחייב שום שינוי במכשירים, וכ־77% מהצופים העדיפו אותה בבדיקות של Netflix. YouTube מגדילה בטלוויזיות, בעזרת למידת מכונה, את הרזולוציה של סרטונים שהועלו ברזולוציה נמוכה מ־1080p, Meta מריצה רזולוציית־על בשרתים שלה ובטלפונים, ו־Samsung מפרסמת שבמעבד הטלוויזיה הדגל שלה יש 768 רשתות להגדלת רזולוציה.
מה שאינו קיים הוא זרם סיביות נוירוני במסכים הנפוצים, והסיבה היא זמן. פורמט ניגון חייב להתפענח בכל מכשיר שינגן אותו אי פעם. ל־AV1 נדרשו כמעט שמונה שנים מהמפרט הגמור ועד 30% מהצפייה ב־Netflix.
איור 3. הדרך מתקן גמור למסכים הנפוצים אורכת רוב עשור.
התקן שיכול להביא כלים נוירוניים לכל מסך הוא H.267, שם העבודה של יורשו של VVC. JVET פרסם את הקול הקורא להצעות ביולי 2026; המענים יוערכו בינואר 2027, והגרסה הראשונה צפויה בסוף 2029. המסלול הקלאסי כבר חוסך כ־28% לעומת VVC, ואילו מסנני הלולאה הנוירוניים של JVET חוסכים 6–14% בעלות פענוח של 10 אלף MAC לפיקסל ומעלה. אני מצפה לליבה קלאסית עם כמה כלים נוירוניים, היכן שהסיביות שנחסכות מצדיקות את העלות.
צילום: נוירוני בתוך המצלמה, קלאסי באינטרנט
כל תמונה מטלפון דגל עדכני עוברת דרך רשתות נוירונים לפני שהיא נשמרת. ה־Cognitive ISP של Qualcomm מריץ סגמנטציה סמנטית בזמן אמת מאז 2023, וב־CES 2026 הציגו Chips&Media ו־Visionary.ai מעבד ISP מלא שרץ כולו על NPU. אחר כך התוצאה נשמרת כ־JPEG או כ־HEIF.
JPEG AI, תקן התמונה הנלמד הראשון, פורסם ב־2025, עם שיפור של 12.5–27.9% לעומת קידוד תוך־תמונתי ב־VVC, בעלויות פענוח של 7 עד 216 אלף MAC לפיקסל. לא מצאתי מצלמה, אפליקציית גלריה או דפדפן שמשתמשים בו כברירת מחדל. הפורמט שהאינטרנט אימץ ב־2026 הוא קלאסי: Chrome 155 הפעיל את JPEG XL ב־6 באוקטובר, עם מפענח מהיר ובטוח־זיכרון שרץ על כל CPU. קידוד נוירוני מנצח בתוך צינור העיבוד של חברה אחת; פורמטים שחייבים להיפתח בכל מקום נשארים קלאסיים.
שיחות: היכן קודקים נוירוניים מקצה לקצה נמצאים בשימוש
שיחות הן מעגל סגור: בשני הקצוות רצה אותה אפליקציה, ושניהם יכולים לחזור לקודק תקני באמצע השיחה. זו הסיבה שהקודקים הנוירוניים הראשונים מקצה לקצה בהיקף רחב נמצאים שם. Satin, קודק הדיבור מבוסס ה־AI של Microsoft, פועל בכל השיחות בין שני משתתפים ב־Teams וב־Skype מאז 2021. ביולי 2026 Microsoft פתחה את הקוד של MLVC, קודק וידאו נוירוני שנמצא עכשיו בפריסה בשיחות עמית־לעמית ב־Teams.
איור 4. בשיחות, קודק נוירוני עדיף על HEVC בחומרה ב־65–76%, על מערך הבדיקה של Microsoft עצמה.
ה־88% שבכותרות הם לעומת H.264; לעומת HEVC בחומרה, שכבר נמצא באותם מחשבים ניידים, מדובר ב־65–76%, עדיין הרבה. MLVC רץ ב־540p וב־360p ומנצל לכל היותר מחצית מה־NPU, והוא ויתר על חלק מהדחיסה כדי להתפענח באופן זהה על חומרה שאינה בבעלות Microsoft.
לא כולם בחרו בדרך הזו. Opus הוסיף למידה עמוקה ב־2024 כתוספות אופציונליות ותואמות לאחור. Meta בנתה את MLow, קודק דיבור קלאסי, משום שיותר מ־20% מהשיחות שלה מתבצעות בטלפוני ARMv7 ישנים, ועשרות מיליוני שיחות WhatsApp ביום מתבצעות בטלפונים בני יותר מעשר שנים. קודקים נוירוניים נכנסים לשימוש קודם היכן שהמכשירים חדשים וספק אחד שולט בשני הקצוות.
בינה מלאכותית יוצרת: הפריסה הגדולה ביותר, שאף אחד לא קורא לה קודק
כל מודל קול ווידאו רץ על קודק נלמד. מודלי דיבור קוראים וכותבים את הטוקנים של קודקי שמע נוירוניים כמו Mimi של Kyutai, ב־12.5 פריימים לשנייה וב־1.1 kbps. מחוללי וידאו עובדים במרחב הלטנטי של מקודדים אוטומטיים לווידאו, כמו זה של LTX-Video, שדוחס ביחס 1:192. אף אחד מהם אינו פורמט שמישהו אחר מפענח, אבל הם מוכיחים שדחיסה נלמדת עובדת בהיקף רחב כשחברה אחת מחזיקה במקודד, במפענח ובחומרה. לכל מי שמספק שירותי יצירת וידאו, היעילות של הטוקנייזר היא שורת עלות ישירה.
משחקים: שחזור נוירוני כבר נפוץ, נכסים נוירוניים רק מתחילים
DLSS של NVIDIA מרנדר פחות פיקסלים ופחות פריימים ומניח לרשת לבנות מחדש את השאר. דחיסת טקסטורות נוירונית יצאה לשוק ב־Assassin's Creed Mirage, ושימשה רק בנכסים נבחרים בגלל עלות זמן הריצה שלה.
איור 5. כשחברה אחת שולטת בכל השכבות, שחזור נוירוני מתפשט מהר.
ערוצי התקשורת של לוויינים, רחפנים ורובוטים הם ההתאמה הטכנית הטובה ביותר לקודקים נוירוניים מקצה לקצה, אבל זהו שוק קטן, שכפוף יותר ויותר לפיקוח ייצוא משני הצדדים: כללי ייצוא הרחפנים של סין מ־18 בנובמבר 2026 אפילו מציינים דחיסת תמונה סמנטית כסף.
המבט מהסיליקון
כאן הרקע שלי חשוב יותר מבכל מקום אחר. צוות שבבים שואל ארבע שאלות על כל קודק חדש: ג׳אולים לפיקסל, תעבורת DRAM לפיקסל, שערים, והאם כל מפענח בעולם מחשב בדיוק את אותן סיביות. בכל הארבע, מפענח נוירוני ב־2026 נמצא היכן ש־HEVC בחומרה היה לפני השבבים הראשונים שלו.
איור 6. אנרגיה לפיקסל מפוענח: מפענחים ייעודיים מובילים בסדר גודל.
תכנון השבב היחיד שפורסם למפענח וידאו נוירוני, NVCA, צורך 14.6 nJ לפיקסל; שבב מפענח ה־HEVC של MIT צורך 1.19 כולל ה־DRAM שלו ו־0.31 לליבה. ב־1080p30 מדובר בכ־900 mW לעומת 74 mW. DCVC-RT, קודק המחקר המהיר של Microsoft, צריך, לפי הסכום שחישבתי מטבלת המודולים שלו עצמו, כ־175 אלף MAC לכל פיקסל מפוענח, כלומר כ־22 TOPS ב־1080p30: חצי מ־40 ה־TOPS שמגדירים מחשב AI, עבור זרם אחד.
איור 7. כלי נוירוני עולה עשרות אלפי MAC לפיקסל; מפענח נוירוני שלם עולה מאות אלפים.
שתי עלויות נוספות חשובות. זיכרון: בשבב של MIT כשלושה רבעים מאנרגיית המערכת הולכים ל־DRAM, ומפענחים נוירוניים מעבירים מפות מאפיינים גדולות בין פריימים. דיוק מוחלט: פענוח האנטרופיה נכשל אם שני מכשירים מחשבים הסתברות באופן שונה, ולכן כל קודק נוירוני רציני משתמש כיום באריתמטיקה של מספרים שלמים, ומשום כך MLVC מוותר על דחיסה תמורת פענוח זהה.
איור 8. החלוקה שבשטח: חומרה ייעודית לזרם הסיביות, מנוע נוירוני לפיקסלים.
הסיליקון שנמכר משלב את השניים. ל־Tencent יש בפריסה יותר מ־100,000 משבבי הקודק Canghai שפיתחה בעצמה, והדור השני מוסיף H.266 ורזולוציית־על על השבב; ספקי IP מוכרים בלוקים של קודקים ו־NPU לווידאו זה לצד זה. אילו תכננתי עכשיו SoC למדיה: מפענחים ייעודיים לכל תקן שחייבים לנגן, כולל AV2; NPU בגודל שמתאים לשיפור ברזולוציית התצוגה, בלי מעבר נוסף דרך DRAM; מצבי מספרים שלמים דטרמיניסטיים; ו־H.267 כתחילת תכנון אחרי 2029.
מי מרוויח, והיכן חברה יכולה לפעול
איור 9. הכסף הולך בעקבות התקנים והפלטפורמות.
פלטפורמות שומרות את החיסכון ולפעמים מוסרות את הקוד בחינם, כפי ש־Microsoft עשתה עם MLVC. ספקי IP מוכרים רישיונות למפענחים לכל תקן חדש. מאגרי פטנטים גובים לפי מכשיר: עבור VVC, 0.50 דולר לטלפון ו־1.00–1.50 דולר לטלוויזיית 4K בארה״ב ובשאר השווקים של אזור 1. WaveOne עברה ל־Apple, iSIZE ל־Sony ו־Deep Render ל־InterDigital. לא מצאתי אף חברה עצמאית שמתפרנסת מרישוי של קודק וידאו נוירוני מקצה לקצה.
לחברות, ההזדמנויות הפתוחות הן עיבוד מקדים נוירוני לשירותי וידאו, שיפור בצד התצוגה ליצרני שבבים, קודקים נוירוניים במעגל סגור לשיחות ועידה ולערוצים פרטיים, סיליקון של קודק ו־NPU, וכלי ההערכה ובדיקות ההתאמה שכל מי שמשווק כלים נוירוניים יזדקק להם. עבודת תקינה על H.267 דורשת סבלנות ואסטרטגיית רישוי.
טענות שכדאי לקחת בעירבון מוגבל, ומה כדאי לעקוב אחריו
דרשו מכל טענה על קודק נוירוני ארבעה דברים: נקודת הייחוס, המדד, הרזולוציה ועלות הפענוח. ”חיסכון של 88%” הוא לעומת H.264 ב־360p; ”85–96% פחות זיכרון וידאו” הוא סצנת הדגמה, לעומת 30% במשחק שיצא לשוק; מאחורי ”JPEG AI הוא תקן” עדיין אין מוצר.
המועדים שחשובים: הערכת H.267 בינואר 2027, הסטרימינג הראשון של AV2 ב־YouTube בתחילת 2027, מודל הבדיקה הראשון של H.267 במחצית השנייה של 2027, האם MLVC יתפשט מעבר ל־Teams, המוצר הראשון שישתמש ב־JPEG AI כברירת מחדל, ותקציבי ה־NPU בטלפונים ובמחשבים. גרסה 1 של H.267 בסוף 2029 פותחת את מחזור הסיליקון לכלים נוירוניים בניגון של השוק הרחב.
להורדת הדוח המלא והמצגת
הדוח המלא מכסה כל תחום בפירוט רב יותר, את החשבון של הסיליקון, את התקנים והפטנטים, טבלה של טענות מול ראיות, ואת כל המקורות.
- קידוד נוירוני ב־2026: הדוח המלא (PDF)
- קידוד נוירוני ב־2026: המצגת (PDF)
- המהדורה האנגלית: הדוח המלא · המצגת
זהו תרגום של המהדורה האנגלית; בכל מקרה של אי־התאמה, המהדורה האנגלית היא הקובעת.
שאלות פתוחות
לכמה שאלות כאן עדיין אין תשובה פומבית, ואלה השאלות שמעניינות אותי ביותר מבחינה טכנית: עד כמה מפענח נוירוני יכול להתקרב לאריתמטיקה של מספרים שלמים, זהה ברמת הסיבית, על NPU של ספקים שונים לפני שהוא מאבד את יתרון הדחיסה שלו; כמה עולה עיבוד נוירוני לאחר הפענוח בתעבורת DRAM לפיקסל; באיזו עלות לפיקסל כלי נוירוני מפסיק להצדיק את עצמו במפענח H.267; אילו מערכות סגורות מעבר לשיחות יכולות לאמץ ראשונות קודקים נוירוניים מקצה לקצה; ואיך מודדים נאמנות כשמפענח מייצר פרטים במקום לשחזר אותם.
אלה תחומים שנוכל לחקור יחד בשנים הבאות, דרך חילופי ידע טכני ושיתופי פעולה טכניים: i@tanshuai.com.
על המחבר
תאן שואי הוא טכנולוג ומייסד עם יותר מעשרים שנות עבודה בתחומי השבבים, החומרה ותוכנת המערכת, ו־20 פטנטים שהוענקו לו. מאחוריו שנים רבות של מו״פ וניהול בתחום השבבים במודל fabless, כולל תכנון full-custom של נתיבי נתונים ב־ASIC ופרויקטים של שבבי מצלמה למולטימדיה, כמו מאיצים לקודקי וידאו. עבודתו הובילה אותו דרך עמק הסיליקון, ניו יורק, שיקגו, טייוואן, אזור המפרץ הגדול (שנזן והונג קונג), וייטנאם ומלזיה. כיום הוא עובד כחוקר ומפתח בינה מלאכותית.
לדיון טכני: i@tanshuai.com.